All Posts

כוחה של המילה הנכונה שבאה בדיוק במקום יכולה לארוז בקפסולה בליל שלם של רגשות, מחשבות ושברי תפיסות עצמי שפזורים בממלכה הפנימית שלנו. כשאני מוצאת בקליניקה מילים מדויקות להחזיר למטופל.ת יש לזה איזה הד כל כך ברור וקריספי שאני יודעת שהצלחנו לתפוס משהו חמקמק שעד לפני רגע היה עטוף בבלבול ובהצפה רגשית. המילים כמו נותנות לו מקום וצורה שאפשר באמת להתבונן עליהם ובעיקר היא יוצרת תחושת נראות ומפגש מרפאים שאין להם תחליף. השבוע בקליניקה בתוך חפירה כמו ארכיאולוגית, מצאנו יחד את המונח המתאים ל

להרוקי מורקמי יש ספר שאני אוהבת שנקרא "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה", וכשאני מתיישבת לכתוב עולה בי לא פעם המונח הזה - על מה אני מדברת כשאני מדברת על טיפול... התשובה המלאה בטח יכולה להתפרס לאורך רומן שלם, אבל לכאן לגלילה, אכתוב על שלושה דברים שתמיד עולים; קודם כל, זה טקס. מרחב וזמן מקודשים שמוקדשים רק לעצמך - לפרוק, להתבהר, להתפנות לשמוע קולות תת-קרקעיים, להרגיש רגשות שדחינו, ולהתחבר לכוחות שאינם זמינים לנו ברובד היומיומי. ואז, לאט לאט, נפתחת האפשרות לשינוי. קטן כגדול - כ

התנועה היומיומית שלנו, המחשבות התפיסות העצמיות, התפיסות על העולם ועל היחסים שלנו עם אחרים - כולן בעלות תבניות מסוימות, עם חסמים וקיבעונות והרבה הרבה נסיבות ששומרות עליהן חלילה מלהשתנות. כשאני לוקחת זמן לעצירה אני יכולה לרגע להתבונן ולהרגיש את הדברים. לתת לרעיונות שלי על הדברים לנוח, ובמקומם עולה ומופיעה הרגשה - שהיא לרוב שונה ממה שחשבתי לפני כן. אני חיה הרבה יותר בראש שלי ממה שהייתי רוצה.. למשל, עכשיו ברגע זה ממש של סוף אוגוסט, אני זוכרת שעד לפני כמה דקות, לפני שעצרתי, היית