מ י ל י ם

כוחה של המילה הנכונה שבאה בדיוק במקום יכולה לארוז בקפסולה בליל שלם של רגשות, מחשבות ושברי תפיסות עצמי שפזורים בממלכה הפנימית שלנו.

כשאני מוצאת בקליניקה מילים מדויקות להחזיר למטופל.ת יש לזה איזה הד כל כך ברור וקריספי שאני יודעת שהצלחנו לתפוס משהו חמקמק שעד לפני רגע היה עטוף בבלבול ובהצפה רגשית. המילים כמו נותנות לו מקום וצורה שאפשר באמת להתבונן עליהם ובעיקר היא יוצרת תחושת נראות ומפגש מרפאים שאין להם תחליף.

השבוע בקליניקה בתוך חפירה כמו ארכיאולוגית, מצאנו יחד את המונח המתאים למשהו שמטופלת מתמודדת איתו. זה הרגיש כמו צופן של מילות מפתח שנתנו לה את הכח לפתוח ולעבוד בתוך חוויה שעד כה נשאה על גבה - בכאב גדול, משתלט ללא הזמנה ובחירה. פתאום המילים איפשרו לה להניח את המשא הכבד הזה, ולהביט בו ממעט רוחק נפשי - רוחק כזה משחרר, אני חושבת, שנותן לחוויה במה אמיתית ומאפשר להתבונן בה ממבט קצת אחר.

לפעמים אני מרגישה איך כלא השפה מצמצם אותי, מפספס אותי. ואז, ברגע של נוכחות ודיוק, המילה הופכת לשפה שאפשר לתפוס ולחלוק - וזה כזה אושר כשזה קורה. זה משחרר מהבדידות ומהתקיעות, והופך לרגע ליצירה משותפת. ואפשר אז לנשום לרווחה.